<h1>שבלי הלקט סימן י"ב</h1>
<h2>דף לד:</h2>
ואם ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר אם לאו, מצאתי לרבינו אפרים זצ"ל שכתב בסוף מסכת ראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי. אמרו לו. לדבריך למה ציבור מתפללין. אמר להן. כדי שיסדיר שליח ציבור את תפילתו עם שהציבור מתפללין. שמע מינה, שצריך שליח ציבור להסדיר את תפילתו עם שהציבור מתפללין, שאם אינו מסדיר הוייא לה תפילת הציבור תפילה שאינה צריכה. ושמע מינה שאסור להתפלל בספר, שאם אתה אומר שמותר להתפלל בספר, למה לי לצלויי תפילה שאינה צריכה כדי שיסדיר, ולמה לי לאטרוחי ציבורא מאחר שאינה חובתך, ליצלי בספרא ותו לא מידי. ולי נראה שיש להביא ראייה מיהא דמייתינן תו התם אמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל וכול'. ואם תאמר שמותר להתפלל בספר, אמאי צריך להסדיר תפלתו, יתפלל בספר, אלא לאו שמע מינה שאסור להתפלל בספר. ומאי דמסיק התם, דתפילה שלשאר ימות השנה אינו צריך להסדיר, התם היינו טעמא משום דרגיל בהו וסדורין בפיו. מכל מקום הנראה בעיניי שמותר להתפלל בספר לפי שעיקר כוונתו היא כדי שלא יטעה ותהא סדורה על שפתיו שלא ייכשל בתפילתו. ור' בנימן אחי נר"ו כתב, דהא דאמרינן כדי שיסדיר שליח ציבור את תפילתו, לא בא לומר שאם אינו מסדיר תהא תפילת הציבור תפילה שאינה צריכה ולאסור תפילה בספר, אלא בא לומר, שאע"פ שיכולין ליפטר בתפילת שליח ציבור יתפללו גם הם מאחר שהם בקיאין, ובין כך ובין כך יסדיר החזן את תפילתו. צא ולמד שגם היחידים צריכין להסדיר תפילתן, כדאמר ר' אלעזר לעולם יסדיר אדם תפילתו ואחר כך יתפלל, ואוקימנה בברכות שלראש השנה ושלפרקים. אם כן אי איפשר שלא הסדירו תפילתן מתחילה אפילו היחידים, כל שכן שליח ציבור. ומכל מקום שליח ציבור בעי הסדרה יתירה מפני אימת הציבור. ומה שלא הזכירו תפילה בספר, לא ליחידים ולא לשליח ציבור לפי שבאותו זמן לא ניתנו ברכות ותפילות ליכתב, כדאמרן. כותבי ברכות כשורפי תורה, אבל עתה שנהגו לכותבן וסמכו משום עת לעשות ליי' הפרו תורתך (תהלים קי"ט, קכ"ו) מה לי הסדרה בכתב מה לי הסדרה בעל פה. ועוד, הא מעשים בכל יום ומנהג הפשוט בישראל, ולא ראינו מי שימחה בו.
